דלקת בנרתיק – עשי ואל תעשי- המדריך שכל אשה צריכה לשמור
רוב הנשים יחוו דלקת בנרתיק לפחות פעם בחייהן. מה לעשות – ומה לא לעשות כדי למנוע ולטפל במצב המעיק הזה? התשובות בכתבה
זה צורב, זה מגרד, זה מעורר אי נוחות וזה פוגע באיכות החיים. דלקת בנרתיק – רוב הנשים יחוו אותה לפחות פעם אחת בחייהן, אבל מידע שגוי רב נקשר בה. הרבה מאוד מיתוסים לגבי דלקת בנרתיק מסתובבים שם בחוץ, ומקשים עלינו, הנשים, לטפל בבעיה הנפוצה הזו. אז מה לעשות, מה לא לעשות ואיך לטפל במצב הלא נעים כשהוא מתרחש?
שוחחנו עם פרופ' פאר איתן, מומחה ברפואת נשים, מרפאת גיל המעבר, מכבי צפון.
דבר ראשון, חשוב שתדעי שאת ממש לא לבד, ושמדובר בבעיה נפוצה מאד. על פי ההערכות, כ-75% מהנשים יסבלו במהלך חייהן מדלקת בנרתיק. כמחצית ממי שסבלה מכך פעם אחת, תתמודד עם דלקת בנרתיק לפחות פעם נוספת.
בחלק מהמקרים הסיבה לדלקת בנרתיק היא זיהום חיצוני, אלרגיה או תופעת לוואי של כימותרפיה, של הקרנות או טיפול לייזר, אבל ברוב המקרים, הדלקות נגרמות בגלל שינוי במאזן התקין של החיידקים בתוך הנרתיק.
בגוף שלנו יש המון חיידקים שחיים בו בשלום, וחלקם חשובים לתפקוד המאוזן שלו. באזור הנרתיק, יש חיידקים המועילים לגופנו, שנקראים לקטובצילים. כשחלה ירידה בכמות הלקטובצילים ועלייה בכמות פתוגניים (כמו ואגינוזיס חיידקי, או פטריות כמו קנדידה), נפגע האיזון הנרתיקי, התוצאה עלולה להיות דלקת.
"כדי להגן על עצמו, הנרתיק שומר על חומציות", אומר פרופ' פאר וממשיך: "הרמה התקינה של החומציות קשורה במיקרוביום תקין, ובעיקר בלקטובציליים – שמפרישים חומצה לקטית. הלקטובציליים מייצרים את ה-PH – רמת החומציות התקינה בנרתיק, שהיא בין 3.5-4.5. זהו מנגנון ההגנה הכי חשוב שיש לנרתיק מפני פלישת חיידקים מהמעי המגיעים מעצם קרבת פי הטבעת לנרתיק מי שעוד אחראי על המיקרוביום של הנרתיק הוא הורמון האסטרוגן, התורם לנשירת תאי אפיתל בנרתיק, שהם עשירים בחומרים מזינים ללקטובציליים. כך הלקטובציליים מתרבים, מפרישים חומצה לקטית והתהליך כולו נמשך".
בגיל מעבר, במהלך הריונות, הנקה, ושימוש בגלולות נגד הריון, יש ירידה ברמת האסטרוגן. גורמים נוספים שעלולים לפגוע במהלך תקין זה הם עישון כבד, מצבי דיכאון וסטרס.
זהירות – מיתוסים שגויים
מאחר שמדובר בבעיה כה נפוצה, ולעיתים אף חוזרת ונשנית, נשים רבות מחפשות פתרונות, לא תמיד מדויקים ויעילים, שמומלץ להימנע מהם. ביקשנו מפרופ' פאר התייחסות למיתוסים השגויים:
- שימוש בחומרי ניקוי כמו מגבונים לחים, ומגיני תחתונים מבושמים – מאחר שהבעיה לא קשורה כלל ללכלוך, טיפולים אלו אינם מסייעים ואף עלולים להחמיר את המצב מכיוון שכל דבר מבושם הינו עם PH בסיסי וזה לא טוב לנרתיק.
- רחצה חוזרת ונשנית – חשוב כמובן לשמור על היגיינה, אבל רחצה היא לא טיפול לדלקת בנרתיק ולא תפתור את חוסר האיזון החיידקי. אין כל חשיבות לשטיפות נרתיק אחרי יחסי מין, מדובר בעניין של תחושה אישית ולא רפואית. שטיפה חיצונית לא משפיעה על הנרתיק עצמו. שטיפה פנימית יכולה להחמיר את המצב ואינה מומלצת.
- סבון רחצה אינטימי וסבון עם חמוציות – סבון רחצה אינטימי כבר עם PH חומצי ולכן אין צורך בתוספת בסבון שיש בו תוספת חמוציות. רחצה עם סבונים מוצקים, במיוחד עם ריח נעים לגוף , כולם משנים PH לבסיסי ולא מומלצים לנרתיק.
- מתן שתן לאחר קיום יחסי מין– הצורך להטיל שתן אחרי יחסי מין נגרם עקב גירוי של שלפוחית השתן בתנוחות מסוימות של קיום יחסי מין ואינו מונע דלקות שתן.
אז מה אפשר לעשות?
"תרופת סבתא" שיכולה למנוע דלקות בנרתיק, לדברי פרופ' פאר הנה לקחת כוס מים פושרים עם 2 כפות חומץ לשטיפה נרתיקית. "שטיפה זו מאד יעילים למניעת הפרשות עם ריח לא נעים ולשמירת חומציות הנרתיק", מסביר פרופ' פאר. בנוסף הוא ממליץ על תחתונים מכותנה ולא מסיבים אקריליים המונעים אוורור תקין של הנרתיק.
הטיפול הרפואי המקובל ברגע שיש דלקת בנרתיק", אומר פרופ׳ פאר, "הוא אנטיביוטיקה או תכשיר אנטי פטרייתי. הבעיה היא שבמקרים חוזרים, הטיפול הזה עלול להיות בעייתי. הלקטובציליים מאוד רגישים לכל סוגי האנטיביוטיקה. כתוצאה מטיפול ממושך יש ירידה בהם, ואז נוצר שינוי ברמת החומציות, ועלולה להופיע דלקת שוב".
טיפול נוסף אפשרי הנו Palomacare ג'ל וגינלי, המבוססות על נוסחה חדשנית, נטולת הורמונים. לג'ל פעולה משקמת, אנטי דלקתית ומרגיעה. הוא מאזן מחדש את המיקורביום בנרתיק, ומסייע להגן על האזור. "מדובר בפרוביוטיקה נרתיקית ואלוורה המוכרת לנו מזה שנים רבות כנוגדת דלקת", מסביר פרופ' פאר.
המידע המופיע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי פרטני. למידע מפורט על המוצרים שבכתבה, ניתן לעיין בעלון לצרכן ולהתייעץ עם הרופא המטפל או הרוקח בדלפק. אין להסתמך על התוכן והמידע לשם קבלת או הענקת טיפול רפואי והוא אינו מיועד לבוא במקום עלון לרופא / לצרכן / או התייעצות עם רופא מוסמך. לפני השימוש יש לעיין בעלון לרופא / לצרכן.