פאפ, בדיקת HPV, קולפוסקופיה וקוניזציה – הגילוי המוקדם לסרטן צוואר הרחם
גילוי מוקדם מציל חיים. זו אינה סיסמא, אלא דרך חיים שכל אישה ובחורה צריכות לאמץ – כיום ישנן בדיקות נגישות לגילוי וירוס הפפילומה, אשר בשילוב עם טכנולוגיות מתקדמות הן גם הרבה יותר מדויקות.
וירוס הפפילומה הוא אחד מהוירוסים הנפוצים ביותר. על-פי ההערכות, 90% מאוכלוסיית העולם תדבק בו במהלך החיים וכ-15%-30% מהאוכלוסייה בישראל נושאת את אחד מהזנים שלו בכל רגע נתון. חלק מהזנים, נחשבים למסוכנים ועלולים לגרום להתפתחות של סרטן. נשים יכולות לבצע בדיקה פשוטה בשם "פאפ", שמטרתה לזהות ממצאים חשודים ולאפשר טיפול מוקדם במידת הצורך.
שוחחנו עם ד"ר גבי הרן, גינקולוג אונקולוג, מנהל יחידת גינקולוגיה אונקולוגית וחבר ועד החברה לרפואת צוואר הרחם לדן ועריה בישראל, כדי להכיר את הבדיקה ולגלות מה חדש בתחום.
אז מה מקור השם הקצר והקליט הזה? מתברר שהוא מבוסס על שם ארוך בהרבה – "בדיקת הפאפ נקראת על שם חוקר בשם פאפאניקולאו, שפיתח אותה, הוא גילה שהוא יכול להסתכל על התאים שנושרים מצוואר הרחם, לקבוע לפיהם אם יש ממצא סרטני או טרום סרטני, ולזהות מצבים טרום סרטניים – וכך להוריד את התמותה מסרטן צוואר הרחם", מספר ד"ר הרן.
לבדיקה כזו יש יתרונות רבים, אבל לצידם, יש לזכור, אומר ד"ר הרן, שהיא רחוקה מלהיות מושלמת. לדבריו: "בדיקה זו פחות אמינה כיוון שרמת היכולת שלה לזהות ממצאים נעה בין 30%-70%, תלוי כמה מפרגנים המחקרים. גם בדיקה תקינה, לא ממש מוציאה מכלל אפשרות את הסיכוי שהנבדקת תפתח ממצא טרום סרטני בשנה או בשלוש השנים שאחריה".
בגלל חוסר אמינות הבדיקה, רופאי נשים רבים המליצו כי נשים תחזורנה עליה בתדירות גבוהה."יש נשים שעוברות בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים", אומר ד"ר הרן, "אבל יש כאלו שעוברות אותה אחת לשנה ואפילו חצי שנה".
בשנת 2017, קופות החולים בישראל הכניסו לסטנדרט בדיקת HPV, שהיא בדיקת סקר לנשאות של וירוס הפפילומה ונחשבת למקיפה יותר מבדיקת הפאפ. "בודקים בה את 14 הזנים האלימים יותר: זן 16, זן 18 ועוד 12 זנים שעלולים לגרום לסרטן במידה פחותה", אומר ד"ר הרן.
לצד הבדיקות האלה, בשנים האחרונות התרחשו התפתחויות נוספות ביכולת לאתר מראש את הסכנה לסרטן צוואר הרחם: "יש עוד שלוש בדיקות המשפרות את היכולת לזהות מוקדם סרטן צוואר רחם", אומר ד"ר הרן, "בדיקות גנוטייפינג (genotyping) המטילציה (methylation) וסינטק פלוס (Cintec plus).
בדיקת גנוטייפינג מאפשרת לנו לנתח את הסכנה שיש בהתאם לזנים. זני 16 ו-18, הם האלימים ביותר, אבל גם בקרב ה-12 האחרים יש זנים אלימים שבשילוב עם זנים אחרים הם קצת יותר מסוכנים. בקרב החוקרים,יש ויכוח לגבי חשיבות בדיקת הגנוטייפינג והיעילות שלה באיתור חשד להתפתחות סרטן. כל קופות החולים היום בארץ מאפשרות לדעת מי נדבקה בזן 16 או בזן 18 ספציפית, אך לא מבצעות גנוטייפינג לזנים האחרים.
בדיקת המטילציה בודקת הופעת חיבור של יחידת פחמן (מתיל) לשרשראות DNA של הווירוס בתאים שנלקחו מצוואר הרחם. נכון להיום, אין קופת חולים או מעבדה בארץ שמבצעות את הבדיקה הזו, כי היא לא הוכחה כיעילה הרבה יותר מהבדיקות האחרות.
סינטק פלוס, היא בדיקה שצובעת את התאים בשני צבעים, וכשתא מכיל את שני הצבעים יחד, הסיכוי שלו להפוך לטרום סרטני הוא גבוה יותר. זוהי בדיקה מאוד אמינה וזולה יחסית שקיימת באחת מקופות החולים, ואפשר לבצע אותה גם באופן פרטי".
מה ההבדל בין בדיקות אלה לבין בדיקת קולפוסקופיה?
"קולפוס זה נרתיק או צוואר, וסקופ זה להסתכל", אומר ד"ר הרן, "כלומר, זאת בדיקת הסתכלות. אישה שנבדקה ויצא לה פאפ לא תקין או וירוס פפילומה אלים, אישה שמתלוננת על דימום במהלך קיום יחסי מין, או אישה שהגינקולוג שלה אבחן שצוואר הרחם שלה נראה לא תקין, מופנית לבדיקה אצל מומחה/מומחית צוואר הרחם. האישה עוברת בדיקה בה הרופא/ה משתמש במכשיר מגדיל (בין פי 15 לפי 40) ובוחן את שפתי הפות, את הנרתיק ואת צוואר הרחם, ומחפש נגעים מחשידים של פעילות וירוס הפפילומה. אם הוא רואה נגעים כאלה, הוא ייקח מהם ביופסיה".
מתי מטופלת תשלח לקוניזציה?
לדברי ד"ר הרן, לקוניזציה יש סיבות מגוונות, אבל מדובר בפעולה שהיא גם אבחנתית וגם טיפולית. מטופלת תשלח לקוניזציה בין השאר במקרים הבאים:
- כאשר הביופסיה שנלקחה בעת קולפוסקופיה או הבדיקה הפיזית באמצעות הקולפוסקופ, מעלה חשד לממצא טרום סרטני או סרטני של צוואר הרחם.
- כאשר קיים חשש לנשאות מאוד ארוכה בת שנים של וירוס הפפילומה מזן אלים.
- כאשר הביופסיה לא מתאימה לתוצאה שהתקבלה בבדיקת הפאפ ויש צורך לוודא את האבחנה או להרחיב את הביופסיה.
במצבים אלו שולחים את המטופלת לביופסיה רחבה יותר, שיכולה גם לטפל חלקית בממצאים טרום סרטניים. "בעבר, היו מבצעים במהלך הביופסיה הזו הליך שקוראים לו 'קוניזציה'. במקרים אלו, בעצם השתמשו בסכין כדי לכרות מקטע בצורת קונוס מצוואר הרחם ולאחר מכן שלחו אותו לבדיקה. כיום, בישראל ובעולם כמעט לא מבצעים הליך כזה, אבל משתמשים במילה 'קוניזציה' להליך דומה אבל בטוח יותר – כריתת לולאה חשמלית של אזור המעבר. באמצעות פעולה זו, אנחנו מסירים חלק קטן בהרבה מצוואר הרחם מבחינת עובי הרקמה, ואת החלק הזה שולחים לפתולוגיה. התפתחות זו חשובה, כי גילינו שגם בהוצאה של שכבה יותר קטנה, אנחנו עדיין מצליחים להגיע לזיהוי ולריפוי טוב של ממצאים. בנוסף, כשאנחנו מוציאים שכבה יותר קטנה מצוואר הרחם, אנחנו מורידים את אחוז ההפלות המאוחרות או הלידות המוקדמות", אומר ד"ר הרן.
האם תמיד כשמגלים נגעים נשלח את המטופלת לקוניזציה?
"יש שני סוגים של נגעים אפשריים בצוואר הרחם או בנרתיק ובשפתיים. נגעים יבלתיים, שהם לא טרום סרטנים או סרטניים, אלא קוסמטיים. הם מגרדים, מציקים ומאוד מדבקים, אבל אין בהם סכנה אמיתית. ההסרה של יבלות כאלו נעשית לרוב על ידי לייזר או מחט חשמלית. לעומתם, קיימים נגעים טרום סרטניים או סרטניים בצוואר הרחם, אם מדובר בנגעים טרום סרטניים ראשוניים קיים היום טיפול אותו הרופא יכול להציע בשלב הראשוני. מצבים מורכבים יותר דורשים ביצוע פעולה כירורגית והמטופלת תשלח לביצוע קוניזציה".
בסיכומו של דבר, לאור הידע הרפואי הרב שקיים כיום בנושא, והחשיבות הרבה של גילוי מוקדם, מסכם ד"ר הרן, חשוב לבצע בדיקות מעקב באופן קבוע, בהתאם להמלצת הרופא המטפל.
היכנסו לקישור למידע נוסף באתר על טיפול ומניעה של נגעים בצוואר הרחם הנגרמים מ-HPV.
המידע המופיע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי פרטני. אין להסתמך על התוכן והמידע לשם קבלת או הענקת טיפול רפואי והוא אינו מיועד לבוא במקום עלון לרופא / לצרכן / או התייעצות עם רופא מוסמך. לפני השימוש יש לעיין בעלון לרופא / לצרכן.
